ילדי החוף

בגבול המדבר והארץ הנושבת

עובר קניון אכזב.

חרדון , סלעית, צבוע מתקיימים

במשורה,

פורצי גדר, נכספים לעבר שובר

גלים בחוף.

במתלול חשוף למערב

רסס מלח נושאת עמה הרוח.

פרחי חבצלת החוף, ידיד החולות.

ציפורים חולפות במעופן,

ביום אביב נאה, 

צב זוחל על השביל.

 

ילדי החוף סובלים חרפת יתמות,

אימת קיפוח אפליה,

לא חוננו יופי רהב ופינוק,

חייהם, צל חולות ורוח פרצים.

אוושת שיחים נכנעה לדוק החשיכה,

בקרן מצולה אימת הנפילה.

מציאות קיומית טבעה חותם הזמן.

התבגרות הרפתקנית, 

אושר אבוד

בהתפכחות מאכזבת.

 

"כל הזכויות שמורות" 

תגובה של אסנת אלון -

בגבול המדבר והארץ הנושבת עובר קניון אכזב.

ילדי החוף סובלים חרפת יתמות, קיפוח אפליה.