מצוקה

נערמים זיכרונות 

ילדות,

חושפים רגעים צנועים.

סדר לא הגיוני

במציאות פרוזאית.

כאילו הייתי כאן

והמשכתי הלאה.

עולם קסום, בצל איום

פיגועים.

בחוף הים

אמנות בת חלוף,

חלומות על אהבה, חופש

וכבוד.

אשיות גבולית

ביאושה, נוטה להתאבדות.   

ביצירה

ברירת מחדל , לעג לרש.

///////////////////////////////////

השיר ככנף יונה מרפרף,

פורש אל המרחב.

גוהר על גל אשפה,

להטיל שורשו בעולם האכזר.

 

שן חלב שנפלה לפעוט, 

לא תחזור,

בגיל שמונה-עשרה

תעקר הבינה

כשישתל כתר חרסינה,

ירצה להיות יפה כפעם.

אומן, כוחו נחלש לפתע,

מבטו שקוע במצוקה. 

כל אחד כאן פרח מיוחד,

בבוקר מאושפז.

 

אמת ועוד שקרים,

שברי נחמה. 

במרפסת רוח ערב מלטפת, שלווה,

יופי חיצוני, יופי פנימי ומה שבינהם.

תקוה אבודה, קולה לא נשמע.

מי שעזב את שאוהב, חי

בזיכרון ושכחה

 

"כל הזכויות שמורות" 

תגובה של אסנת אלון - 

נערמים זיכרונות ילדות,

חושפים רגעים צנועים.

והאמן כוחו נחלש בזיכרון ושכחה,

מעמקי בדידות האהבה.