מערכה אחרונה

שבתות וחגים ואת בבדידותך, לב שבור, געגועים לאהובך
כעסים עצמיים, קינאה לאשתו, היא  אינה אשמה, לא עשתה
כל רע - בידיעה או שלא, לה נגרם רע
הכל מתחיל כל כך יפה, שמחה, תשוקה, נסיך החלומות
אבל, הוא מחובר לאחרת, ילדים משפחה הכל נעטף בענני פלומה, מילוי רך המרפד חלומות.  מפגשים מרגשים, מתוקים, מרוכזים והוא, בעינייך משתקף - בתוכך
האהבה מתעצמת ואז...ריחוק
הוא אוהב , מתגעגע אבל האילוצים, המצב, עבודה, ילדים
?מטלות החיים ובמה האישה שלצידו חטאה
וכך על הגג, שבתות וחגים את שוב לבד
בשבילו, תלכי עד סוף העולם והוא? לא יכול ובעינייך - לא מושלם
געגועייך שורפים בנשמתך מרירות מחלחלת ומרעילה היחסים
ואט אט הקשר, מנקודת אור זוהרת הופך לסיוט הפורם את נימי נפשך
אין שמחה בלב רק חילופי האשמות.
המערכה הראשונה נראית מבטיחה אך האקדח שבצד מונח
יורה במערכה אחרונה.
האיש שבחרת לא כולו שלך זה לא סימטרי אין הגיון לא הוגן כלל
עוד כשלון....
והלאה?