ערום וערייה17/01/2014 14:55 | עליזה ארמן זאביערום וערייה כי בא האדם
כסותו אומרת תום.
עיניים נפקחות
ידיים פרושות,
בראשית, אחרית, גם אמצע
רוקח חייו בינות ימים.
צומח, מרחיב אופקים,
מקים בית, מטפח פירות אהבתו,
זיקת ההון נושפת בעורפו.
איבה, חמלה, מיאוס,
עונג, אהבה, געגועים,
כמוסת זמן מתמוססת
רגעיי חסד, זמן שאול.
בערוב ימיו יותיר מאחור
ערום וערייה כי יילך,
יתכסה בשמיכת החול. |