כלניות

18/01/2014 18:49 | עליזה ארמן זאבי
 
מרבדי כלניות אדומות לרגליי,
שדות שאין בם סוף.
חינניות, סמוקות לחי,
הדורות ככלות
נרעדות עם רוח 
מישירות אלי מבט,
בגוון דם עז.
יד נשלחת נוגעת
באש כלנית אבער,
כתשוקה יוקדת.
לעת ערב יסגרו
עלעליי עטרת.
לו הייתי פרפר,
מרפרפת בכנפיי בינות,
מלקטת חמימות כמוסה,
שאריות של חמה מתכנסת.