כל יום מורט מכנפי עוד נוצה ועוד נוצה, אני לא יכולה לעוף עם כנפיים מלאות חורים וקרחות.

אני מעדיפה לפרוש את כנפי הפצועות על המיטה הרכה וליפול לתת ההכרה המבורך. 

(אני יודעת שהמבנה לא מאוד מסודר אך מפעת נטיית השיר לחיות כקטע קצר יותר מאשר שיר השארתי אותו כמו שהוא מכיוון. בנוסף ככה כתבתי אותו ברגע הלהט)