להסתפק בקיים

בכותל המערבי בירושלים

מרכין אבי ראשו אל האבן

הקרה, לשאת תפילה.

בבוא הסתיו ענן קרב,

סיור צה"ל מפטרל במעלה.

פרח מרגנית כובש לבי.

מי שחונך ליראת האל וכבודו,

ינסה להבין חוקיו.

הפחד לטעות לשגות.

לכל סיר מכסה, בו מתבשלת

ארוחה.

 

גופו כפוף, קולו צרוד מזעקה,

לוגם קפה פושר,

עיניו מצועפות בהמתנה.

עשן סיגריה,

נוטל כדור לכאב ראש

בריקנות מדכאה.

תוהה כמה אנשים מרגישים כמוני

לא רוצה להיזכר ברוע.

אהבה,? לוותר למען האחר.

רומנטיקה חסרת תקנה,

ברחוב מהפכה, קנאה.

כוחה הולך ורב.

מחפש גשר לילדות אבודה,

כמיהה לפנטזיה.

באמת לא חסר לי דבר.

לא מרחם על עצמי,

מסתפק בקיים.

 

"כל הזכויות שמורות"

 

 תגובה של  זיגי בר-אור -

בכותל המערבי מרכין אבי  ראשו על האבן הקרה, לשאת תפילה יפה וברורה.