לבוא אל ארץ השערים

הנעלמים שבארצות רחוקות

ונגינת געגועים ברקע נשמעת

מזמינה לבוא ולהירגע.

אנטילופות גדולות שותות

ממעיין הנעורים

אוכלות את עשבי הרהוריי

ואני מכסחת עשב טורדני

מציק למחשבותיי.

בשעות משונות הייתי  אנפה

נעמדת על רגל אחת

ממתינה לימים של

אהבה בלי די

אהבה רוויה בתבונה.