אולדיז28/01/2014 17:47 | נטע התמרגם
שאינו מסתיר גיחוך מפליא
למשוך ברכות מיתריו שיר
חוצב סלע מלב קרוע, יודעת
שלא, באמת. רק ראשית
אוחז עוד בכנפיו
לוקח לדרך ארוכה לחסות,
בין קיפולי קטיפה של
דמע.
(ואני
תוהה מהו אותו גיחוך, שמא בראשית
המשא אבק דרכים
אפור נדבק
אל השמשה...)
|