הביתה

זעקות הרוכלים, מוזיקה

מזרחית קולנית, מתמזגת

בצליל פעמונים

עגלות הדוכנים.

צחנת אשפה.

בזאר קאבב תרנגולות,

ותפוחי-אדמה,

דובדבן אדום לבן.

בסוכנות הסיוע 

משתלשלים הכבסים ליבוש. 

שותה תה עם קוביית סוכר,

מטופל קבע ברשות ההגירה.

המולת הרחוב,

שהכריזה על מרכולתה רגעה,

תיירים עם תרמיל על הגב

יושבי בית-הקפה, להט

שירי אהבה,

ניחוח יסמין וקפה שחור .  

 

נרעדת, לקולו המלט, חיוכו

מתחת לדמותה הנשית מסתתרת

נערה.

נשק קלות על לחיה,

לפתע, אחזה בו קנאה.

אור ניצת בעיניו.

מקום חמים ויבש, אש בוערת

באח.

צעירה זהובת שיער,

נאה, מלכותית ידע שהתאהב .

בטרם יצא הקיץ, גדלה המשפחה,

תינוק נולד.

סירת דיג גדולה   שבה  לנמל

הים חריש, שטף את החוף. 

עם רדת ליל זורחים כוכבים.

מראש צוק עוף לילי קרא.

שמש שקעה כמדורת אש

כמה ליבו אליה

הביתה...

בחלוף השנים הזקינו  ההורים ,

נחלשו.

בבית המשק חלקת אדמה לזריעה.

אמיץ לב היה,  גיבור קרב.

על דוכן פתוח נפרשו מיני דגים,

צדפות  ים .

 

 "כל הזכויות שמורות"

תגובה של אסנת אלון -

זעקת הרוכלים, מוזיקה מזרחית

קולנית, מתמזגת בצליל פעמונים.

כמה ליבו הביתה.