אלוהים ואני01/02/2014 15:01 | עליזה ארמן זאבימהלכת בין חורש
שלובת זרוע עם בריאה.
בקרחת היער קובעת מקומי
צידת הנפש באמתחתי,
אלוהים ואני בדו - שיח.
כותבת סיפור על חורף חם
משרטטת ביד בטוחה,
היקום כולו הוא לי.
שבת המלכה משקיפה ממרומיה,
חמה מהתלת מראש אילנות
מציצה במשחקי אור וצל.
שוזפת עיניי במראות הטבע,
בינות פרחים עזי - צבע
לא קוטמת,
מרנינות מתנות האל.
שמיים צלולים למראשותיי,
מפזרים גרגריי עונג
מרחיבים חדריי הלב,
משהה את הרגע.
|