הולך באפלה 

דבריך נשגבים ,

בעיני האפלה.

צער מלחמה.

ארץ אהובה, ים,

ערגה לכוכבי רקיע.

ידעתי אמנות ומדע,

געגוע לימים  אחרים.

נרקיסים הצהיבו, גשם קילוחים

עלים מלטפים

ערב אוהבים צעירים.

 

סוכר ורדרד מתוק

מתפוצץ בפה,

תירס חם, נקניקיות.

חשתי  נבגד, בודד.

תחת שמש בוקר, אך בטוח מרע.

היום חלף בשלווה

והגשם התחזק,

אבק ערפל צללים חורים.

הדרך קרה, מסוכנת כקורי עכביש.

בגלימת אביב .

מוכרי פרות יושבים על ערסלים

דוכני אריג ותכשיטים.

בבית הקפה הקטן מזמינים 

סלט גרנולה.

בכוח הרצון להתגבר על הגורל,

לא שקט לבי, גם כשהגיע קיץ.

המצוק מזדקר תלול חשוף לרוח.

תחת גשר מדלג

נחל, על שפת אבן שחוקה,

בשתיקה הלכתי באפלה.

אהבתי משולה לערגה.

בשדה ארוס פעמוני להבה

גון אדום, צהוב וכחול.

מרשרשים העלים ברוח  הקרירה.

////////////////////////////

לחן שלום ענוג

שמש השליכה גלימה, נסה על נפשה.

עננים התפזרו מעל חלקת 

דשא מוריק

לפתע הבנתי, ביקשתי 

לי חברה.

 

"כל הזכויות שמורות"

תגובה של אסנת אלון -

הולך באפלה, דבריו נשגבים, בעיני האפלה.

משליכה גלימתה, נסה על נפשה.