לא נודע

לילה קר ההר חשוך,.

נראתי כה חלוש,

צועד בשלג  בדומיה.

עיני חשופות לרוח

כפור צורב.

על פרות דב לבן

געגוע לים.

לא אוותר,

אדם וקשיי חייו בספינה,

שם טמונה גאותו.

חסד חוף זר בארץ  נכר.

 

מפצירה בי להרהר בכלולות,

רוצה להפקיד בידה יהלום,

גזע עצים משובח לשיפוץ

הספינות.

לאורך חוף הסירות, חבוטות,

מחץ ים.

במסע הזה, אני מאמין בחסד.

ממתינה  אהובה,

עד שנודע כי עזבה.

מעגל חיים יפה מרחף

בטבעת נשיקה.

אביב מתחדש, פורח.

לאורך הדרך הנמשכת ,

מסילה ישנה,עד ברכת נופר.

כבמכחול  אומן מצטיירת תמונה

לשרטט רגש הרהורי הלב.

/////////////////////////////////////////////

ציפורים חולפות בעונותן

בבדידותי מתעורר, געגוע,

מתנשא כהר משכמו ומעלה.

היכולתי לחזור  בזמן,

לעשות את הדברים אחרת?

רכבת מגיעה, מתנשפת

המשיכה דרכה אל הלא נודע.

 

"כל הזכויות שמורות" 

 

 תגובה של אסנת אלון -

לילה קר ההר חשוך, נראתי כה חלוש.

היכולתי לחזור בזמן, לעשות את הדברים אחרת?