בהירה צחה כשלג איתנה,פניה ורודות החזירה נשמתה.

הדמעות חנקו נשאו תפילה,עשרים ושלוש שנים אלמנה.

שרה זוהרה בת הרב יוסף מתימן, הגיע לישראל בסערה.

המילים אינם קימות לתאר את עוז רוחה ,את חריצותה,

קמה כל יום עם שחר תרוץ לחפש טרף לביתה לילדיה.

ביום שישי חרשה את השוק ברמלה קנתה ממיטב הפרי.

כוחותיה אזלו עם השנים ,היא אמרה איפה הילדים שלי.

כל יום שבת  נשאתי תפילה ,לחיים טובים לה באופן אישי. 

כל הסיפורים על תימן על הילדים שאבדה שם על בנה אורי .

היא עזבה את עולם החיים,עם הרבה צער מילדיה העשירים,

פעם אמרה אימא שיש לה בן יחיד,הוא יחיד אתה בן המיוחדים..

זאת דרכי לעזור לתת ,אפילו היא לא אימי ,היא הסבתא שלנו.

היא עזבה את העולם ,היא אהבה אותו את הבורא את ספר הספרים שלנו....