כפותה אל שלכת, צחיחה

כל הדרך, לופתת כבלים 

נחושתיים צלילים.

גוררת גופי אל תהום מחוברת

רק מה שמצוי שם בפנים.

עומד העולם ושותק אין מילה,

שלהבתיה כבתה - כבר עשתה את שלה.

צחיח, גופי נושא על גבו

מיתרים חדלו ממצלול.

ימים כלילות אבודה בחלל,

לא אפרוץ חומותיו

נעולות שלשלאות כבדות.

כבולה, מלופפת דרכי 

ארוכה מנשוא.

מעלה כוכב יאיר את דרכו

לא - אין זו שלי.

בחר לנצח שביליו בלעדי,

נותרתי לבד עם עצמי.