כמטבעות זיכרון.

מתהלכת שקופה

בינות פרדסים וברושים

והימים חולפים.

למדתי עובדה או שתיים

על החיים.

לקט שריונים ליקטתי

כדי לשרוד את

החורפים הקרים בהם

מתכרבלת בין שנותיי 

נעימה כמו פרווה.

בלילות  הולכת אל המילים

המנחמות והטובות 

פוצחת איתן בדיאלוג

סוער שסופו שיר.