אבקני פרחים
נישאים באוויר
ואותו תסריט
עובר מול עיניי
יש בו אדמה
שביל וגם עץ
ושדות
אחראים מבוגרים
היחידים בחיי
ואין תהיות
הכל כה ברור
כמו אופק מעורפל
שם הוא ניצב
ובו לא אגע
וחברים הרבה
ואפילו לא אחד
זולת אני