אני גל

גלים חיי אלי חוף מבטחים,

קטנים בקצב אינסוף נשברים.

סערות, לפתע שקט ושוב שבות אל עצמן.

צחות הקצף בראשם -

באחת מתרסקים ואינם.

גאות - הנני מעל מרחפת,

עוד דקה אלוהיי תן לי להיות,

בטרם שפל מוכר יגיע ויטלטל שוב חיי.

אני הגלים מתנפצים אל סלע,

מאבדת חושיי מתפזרים כל תאיי

לכל עבר קיים יאמץ את כולם,

בשנית יאספם, יחברם לאחת - הנני שוב כאן.

גלים מתגלים מעצמם מתגלגלים,

איכה יעצור הים מהיות?

גליי גשם, גליי שמש,

עודני גל מיטלטל לתומו,

נכסף לחוף איתן יאמצו לליבו,

ירחיקני מים, סערות וגלים,

ינצרני עמוק בתוכו 

יזמרני שיריו, ישורר זמירותיו.

ואדע

כי לחוף מבטחים הגעתי.

והים ימשיך לשחק עם גליו.