עכבר

רוח קדים עלתה מהשפלה,

אניה עוגנת בשפך הנהר.

על ספונה אפריקאים

שחורים מהיבשת.

קרני אורה שטפו בהירים.

השמים, גבול לחופש.

פרחים נבלו, הלב נחלש,

יום קיץ חם בשפת הים.

 

צמחים פורחים בלאו הכי,

גם אהבה.

גלים יורדים רכים

זמנם חלף בפשטות.

בהתגלות רגע השיר,

תמונת חיים מפתיעה.

בין אור לחושך,

בין גלות לגאולה

מתענגת נפש על בדיה.

 

רוצה לברוח מאחריות,

מתבונן מיוסר דרך השנים.

מי הנחל הצלולים זורמים.

והדגים  שוחים באיומי תמסח.

חתלתול חצוף  התבטל

בשמש צהרים ,

רודף אחר זנבו עד סחרחורת

לבסוף טפס עכבר .

 

"כל הזכויות שמורות"

תגובה של נטע התמר -

רוח קדים עלתה מהשפלה.

אניה עגנה בשפך הנהר.

שרשרת מזון,

האחד אוכל את השני.

עבדים מאבדים את החופש,

כדי לקבלו חזרה.