כשהעפרון בידי
אני הכי רכה, כמו
בתוך חלום שאינו נגמר
ציפור שרה לי שיר,
בלהט הכתיבה מגיע הרגע בו
שנינו הופכים אחד, כאן אני יודעת
היצירה טובה, ערומה דיה ועדיין כסותה עמה,
אל נא עפרוני תלך לישון. עדיין לא.