מטמונים השכימו את בוקרי

ערמו בגדים בקצה המיטה.

לשו רגעים נדירים

כבמעשה אפייה.

והייתי הרוח החייה

שלהם.

כיסופים שעברו עצרו

בתחנה הסופית

לפני מימושם.

חובקת רגעים של געגוע

למילה, לאיש, לאם ואב

צורפת אותם להוויה

של מחסור וממשיכה הלאה

בדרכי.