ההודעה25/08/2006 21:37 | דורית שחורי
מבט זועם שלחה אל הדלת שאך זה נטרקה, גופה הרועד מפחד ותדהמה לא הניח לפיה לצעוק זעקה.
בעלה איש אפור ושברירי ישב בפינת החדר שבור וחרישי, שפתיו נעו כמו מילמלו דברי תפילה והוא אוחז בתמונת בנו שנפל בשגגה.
ריבונו של עולם, זה השני שנלקח וגם את הראשון אלוהים כבר לקח, בשגגה ציין הקצין חמור הסבר ואת מילותיו ירה לכל עבר.
מבט זועם שלחה אל הדלת שאך זה נטרקה, דמעות הציפו גרונה והיא בשתיקה את בעלה חבקה
|