כמו רוח ערב, לוטפת חושנית

פרח ועוד פרח

אני מטייל בגופך

לומד אותך, קודש

מנעולים, דלתות, זבח וקורבן

 

צהלת הגוף הלא נשלטת

חמדת האביון הנגזל

מים סוערים -אהבה/חמדה/תשוקה

גופך המשורר גופי

הר עיבל והר גריזים- באחת

 

לעיתים, לא מושגת

כמו פילוסופיה קשה, נטושה

לא קריאה

חסרת רחמים

חלון פתוח ביום חורף

 

חמס הזמן אין מרפא לו

לא פעם, ממתין אותך גשמים בעיתם

רוצה עוד ועוד

מנגד תזעק ערגתך אליי

אלייך, אבוא- אבוא

 

אני חוזר ומשחיז המאכלת

שפתיי סכינים בך

מייחל נטפי חמודותייך

מתבשם סומק סודותייך

עתה- אהבה.

 

(1)