אני מתחיל לשכוח פנים

שמות משפחה

אני הולך למצבות להיזכר

לשמוע את השתיקות

את הקולות

אני שומע

״אני מת,אני מת״

איני יכול להושיע

עדיין יורים עלי

״רות״ האם קודקוד שומע

בסמטאות המוות אין אהבות

יש שמות ומספרים ארוכים

למען אבוד

למכתב שלא יגיע

אני קורא שוב ושוב

אני קורא שתיקה ודם

וריח בשר חרוך וחול המדבר בעיניים

כן,אני סומא וחירש מאז

איני רואה, איני שומע

אבל

יש קולות וריחות שהפכו לי

בית שני

סליחה סליחה

זיכרון ומוות חברים לי

קולות נפץ וצעקות מתים

נוגנים באוזניי

סליחה

אבודים היינו אז

ואבודים עוד יותר

היום.