בָּאֲשֶׁר תֵּלְך, תֵּלְך, אֶל מִדְבָּרֵי חָיֵיִהְ,
וְכּוֹבֶד תַּרְמִילָה צָרוּר לָעֳיֵיפָה
וְלוֹבֵן צְעִיפֵה אוּלַי יַסְתִיר פָּנֵיה...
אֲנִי יְדַעְתִיה עַד כָּמָה הִיא יָפָה.

וְעֵת בְּיָיִן מָר, לְשׁוֹכְרָה לִי סָבַאְתִי.
בְּבֵית מַרְזֵח קַר, חִיפַּשְׂתִי קֶרֶן אוֹר.
רַק נֵחַמָה אֲחַת, בְּכוֹס מָרָה מָצַאְתִי
אוּלַי אֵלָיי מִן המִדְבָּר, אֲהוּבָתִי תַּחְזוֹר.

וְהִיא לִי בִּנְדוּדַי, כְּמָן מִן הַשָׁמָיִם,
עוֹד טְעַמֵי שְפַתֵּיִה, לִי כְּמֶתֶק דְבָש.
וּכְתִקְרָת זְכוּכִית, נִשְׁבַּרְתִּי פָּעָמַיִים.
מְזִיכָּרוֹן לְעֵת פְּרֵידָה בְּבוֹקֶר יוֹם חָדָש...