פושטת בנימי נפשי.

ידיי ארים מעלה

למחוא כף.

את תוגתי שלחתי

ממני לבקר בארצות

ניכר ונותרתי לבד

מעסיקה עצמי בשעות

הפנויות.

ימים מהלו עשייה

במעשים טובים

דרכו קשת בענן

וצהלו בדרכם הייחודית.

ואז באו לילות לא לילות

של מחשבות ונדודים

פורקים מתח קיים

בשיר נולד.