לצידך פוסע27/08/2006 13:03 | חיים שביטבין דרכי החורש,
בין שבילי היער,
שם דמותך רועה.
כשושן צחור את,
לרגלי הנחל,
חש לבי אתך.
לצידך פוסע,
מלבבי בוקע,
צליל, מלב, לך אחרוז,
ואני יודע, כמה מאוהב,
למראייך, שוב אעלוז.
אור השמש, צל החורש,
שט, בין שביל וחול,
השמים, נושקים את קו המים,
מלחשים לי ..עוד.
בחיי פוסע ולבי כמהה,
ליופייך, אמשיך לחרוז,
שיר מלב בוקע,
כצליל הכינור,
עד, .. שוב, דמותך,
תאיר לי אור.
|