אָבְּסִינְת

אָבְּסִינְת

הוא נשאר לשבת

על כיסא גבוה

ליד הבר

כולם כבר עזבו

נותרו רק הוא -

וּבַרְמֵן עַיֵף.

הפיה-הירוקה

קרצה לו

מתוך גביע זכוכית

בעל רגל דקה וארוכה

הוא לגם,

מרירות נעימה

עִקְצְצָה בִּלְּשוֹנוֹ

עצם את עיניו וְחִכָּה

ידע שבעוד רגע -

ישכח הכל

ידע שבעוד רגע -

תבאנה ההזיות הברוכות

עוד רגע -

הוא ישכח שהייתה,

הוא יצא למסע

למחוזות שלא הכיר מעולם...

עוד כוסית אָבְּסִינְת

הוא ביקש מברמן עיף

כדי שלא יצטרך לשוב

למציאות

השׂנואה כל כך.