על סף התהום18/06/2014 12:53 | משה ר. אזובי
עַל סַף הַתְּהוֹם / משה ר. אזובי * הַזְּמַן עָבַר עֵת הָיִיתִי חָבֵר, חָבַר לְעַצְמִי וְיָדִיד לְאַחֵר, שִׂחַקְתִּי מִגְוַן תַּפְקִידִים, יֶלֶד, בְּגַן לְלֹא אֱלֹ-קִים. * פְּעָמִים הָיִיתִי יָדִיד אוֹ רְדִיד, לָאֶחַד עֵצָה, שָׁי לֶעָתִיד, לָאַחֵר, דֵּעָה לְהַשְׂכִּיל, יִדְחֶה? אוֹ, יִגְדַּל וְיַבְשִׁיל? * תּוֹר הַזָּהָב חָלַף וְהָפָכְתִי אַחֵר, וּבְמִדְבָּרִיּוֹת הָעַצְבוּת הֵחַלְתִּי נוֹבֵר, יְשִׁימוֹן נְחָלִים, צִמְחִיָּה מְלוּחָה, שִׁטְפוֹנוֹת עִצְבוּ בַּצָּרוֹת לְשִׁמְחָה. * הַכְּאֵב כִּיֵּר בְּסַלְעֵי הֶעָבָר מְאֻבָּן, בִּצְרִיחַת בַּז שָׁחֹר מֵהַדְהֵד קָּרְבָּן, לִבְכּוֹת לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ הַמְאִירִים, חֹם וְאָבָק וְקִירוֹת סוֹהֲרִים. * כְּעוֹף נוֹדֵד בֵּין קֹר לְצִיָּה, בְּלִי הֶרֶף, בֵּין חַיִּים לִכְלָיָה, עַל סִפֵּי תְּהוֹמוֹת חֲקוּקֵי אֶרֶץ, מִתְנוֹדֵד לַעֲמֹד בִּפְעִימוֹת הַפֶּרֶץ. * כל הזכויות שמורות © משה ר. אזובי |