ובסוף ימי

מה יאמרו?

שקוששתי זרדים

ברחובות אפלים,

נותן דעתי

אודות חום נוגע

באדרת עוניו של

הומלס נתון.

 

שברחתי מאישן של

מדורות ,

אוחז בידייך

במירוץ נואש

אחר תחליפים-

לקרירות הימים הנובלים. 

 

שבארץ רחוקה

אפוף הבלים

אני חולם  על עגבניות מעוכות

של שוק תל אביבי כלשהו

של שעה ארבע

ביום ששי.