יוצאת מהמסגרת / יודי מרטון

היא בחלון כל קוראיה לעת באו
לראותה בחלומה,
צועף עיניה משכים קום,
בואו חווים והראו כי נשמתכם
משויכת לה,
לא רוצה קסמי מכשף, לא אמרות של אהבה,
מבקשת שידעו כי עומדה היא ומצפה.
חללו לפניה וריקדו
זמרו שירים של אומר
ותראו,
כי היא משקיפה ממרום המסגרת
ותשוקתה רק לעצמה -
נתנה.
החזיקוה בסתרי המחשבה, מלמלו בסתר את שמה
ואמרו לה - את שושנה אבל לבך הפריחה הלבנה.