איך בני אדם יורדים מדחי אל דחי והורגים חיים.

הנה קוראים לבני היקר בצו שמונה להתגיס,

עוד דמעה קטנה של דאגה וחרדה אותי עוטפת.

מלמעלה נוצרים עננים מפגיעת כיפת ברזל,

הלב כואב על ראשית הנפגעים מהפזורה,

הלב נחמץ יש הרוגים ילדים של אבא ואימא,

עכשיו לא מחפשים אשמים,על החמס האשמה!!!

דמעה קטנה על עולם שמנהיגיו מתאכזר לילדים,

איך אני שופט מנהיגים שמתלהמים ומלהיבים,.

דמעה קטנה על הבורות, על הפאנטיות העיוורת,

משלחים אזרחים כמו כלבים אל מטרה אבודה.

דמעה קטנה אימא יקרה על האובדן של בנך,

דמעה קטנה על הפצועים שזקוקים לאשפוז.

דמעה קטנה על כל אח ואחות וכל בן משפחה,

דמעה קטנה על כל מה שקורה ,כלום לא השתנה.