יום חמישי, יום ליקוט הפרח המופלא הזה. אחד אחד אספתי

אותם מערוגת הגינה שבוע אחר שבוע, ובשישי הנחתי באגרטל.

חדר אחר חדר, בתשומת לב מיוחדת, הענקתי אותם באהבה לכל

דיירי האכסניה. ניצניהם סגורים מעט עדיין, חבויים, לא מרמזים

על הריח המתקתק והמשכר שיופץ בחלל בעוד שעות ספורות.

מאז ומתמיד אהבתי את הפרח הזה, כשושנה בין החוחים, כמנורה

שבעת הקנים בבית המקדש. שושן צחור — שישה עלי כותרת,

שישה משולשים. מגן דוד. והוא שידר אלי רוך מיוחד שכזה. סמל

כבתוליה של מריה הקדושה .