יוולד בבוקר יום חדש

הערב של אתמול

לקח עמו בצאתו

מתות כאב

ואושר של אהבתי

תמונה - אותה עדיין

לא השלמתי.

 

בה אור קסום

בבר-האפלה

ידי רועדת

ועשן סיגריות.

ושיר

קולך "אני כה מצטער"

דוקר, עוטף

לבי.

 

אתה,

דמותך,

חיוך שלך כצדף

הכל מקסים אותי

ומעורר בי רחש.

 

בבוקר

ערפלית מושלת

של תקוותי

כולה היא תתמוגג.

עיניי סמוכות אל לבי

בודד.

לבד הזיכרון שלי עליך

בין-לויתי בכל יקום

בו מהדהד.

 

אהבתי

כמו נודד בודד

בקרב בר הזה,

אני בו נשמה אוהבת

שבאקראי פגשה אותך

יקר.

אתה זמר

אהבתי.

הטעם מר שלה

בתוך לבי

מתוק לי.

 

אגדתי הנפלאה

דואט אתך

כך לא נוצר

בלבד צלם-דמות עינייך

בכוס שלי

אני אשיק שפתיי

בשקט

בעדנה...