קירות לבנים

06/09/2014 14:01 | עליזה ארמן זאבי

הקירות שלי עבים, עוטפים,

צבועים לבן בוהק,

שומרים בשבועה אילמת

כל מילה נאספת.

באפלולית לחה קולפת שכבות,

כמו ספר פתוח, כריכה עבה,

מעלעלת, פורמת סודות,

קורמים עור וגידים,

מתעטפים באור וצבע,

נוגעת בידיים חשופות.

שחר חודר ברכות ורדרדה,

נוגע בכתלים, משרטט קווים,

מפזר מסך ערפל.

מלקטת קולות וצלילים,

עורמת מילות אהבה חבויים.