אעזוב,
ולא אביט בעיניך
כמו עלים של סתיו
נושרות
לבלוב של אביב
בי פנימה
ירוק ורך, וצבעים
של זריחה...
אך רק לרגע,
כי פניך הם פניי,
כאזובי הקיר
רק מעטה על
אבני מקדש קודשנו
*
הסתיו – הוא תמיד מחזיר אותי למחברת השירים