,זה היה סיפור של קיץ

.סיפור מתוק, סיפור פשוט

,וכן ידעו השניים כי יש סוף לסיפור

.אך דאגו שלא יהיה חמוץ

,ואז הוא נסע , וחזר כשהגיע החורף

.וכך הופתעו השניים לגלות כי לסיפור קיים המשך

.הוא היה מתוק , מתוק שבהול בהרבה אסור

.ועד הרגע בו נגמר, המתיקות התפרשה לרגש אמיתי , ולא עוד לטעם

,.והיא נסעה, והיא חזרה. ואיתה גם התשוקה לעוד טעמים של קיץ

.אך היא התמלאה ברגשות, והוא שדחף אותם פנימה רצה עוד מאותם טעמים

..אז היא ניסתה, אך למתיקות כבר גוון משלה 

.ועכשיו , מריחים באוויר את ריחו של הסתיו ולו טעם משלו.. ללא רגש וללא מתוק