עציץ26/09/2014 09:17 | נטע התמרלילה בעיר עם אורות מרצדים
לעייפה, גם את ריח
הים, כה מוכר לקחת איתך
בביתי, קיבל
את פניי עציץ חיוור, עליו
נפולים, עברו ימיו
האחרונים, כה בטוחה
הייתי
אך סיכוי
נתתי, כוסית אחת של
מים...
עוד יום, ועוד
יום... וזה רק הלילה
ההוא שעבר ונולד הכל
מחדש
|