זבנו

27/09/2014 08:05 | ענת אגמי



אני מפסיקה לנשום לעת עתה 
דבר איתי מחר כשאשוב 
עכשיו אני דממה 
אין בא ואין הולך בי 

////////////////////


אתה זוכר שעמדנו והבטנו 
באיש ההוא שהיה חותך את הבשר 
עם סכין גדולה וחדה
כשעל פניו ארשת של אחד שעושה חסדים ?
והחתך היה עמוק כל כך 
ושנינו זבנו  

///////////////////


היום היה היום שלך
לא עבר בי דבר מלבדך 
רציתי ללכת לים ולהיכנס בכוח בגלים
ובאומץ של אי השפיות 
לא לשוב אל החוף 

//////////////////


אתה חולף בי  רכוב על הירהור לבן 
ואני מתמלאת אהבה באחת 
דם פועם בקצות כפות רגליים 
והחזה עולה יורד 
כמו במכונת הנשמה 


///////////////////