הם הזכרונות שאנו מדכאים במשך חודשים ושנים.

הם חופרות במוח בלי רחמים יחד עים דמעות חטא.

לו יכולנו פשוט למחוק את כולם היו או לא :מוחקים.

אנו מקטלגים כל מלחמה ומלחמה ואת כל הארועים,

את השירים את הצחוק המתגלגל אל הקרב האחרון.

אפילו שלא הייתי שם זה נדבק בי מתמונות ההרוגים,

עוד מעט אני תושב ותיק מחזיק מדליות ואותות בארון.

כשזה תופח ובום מתנפץ לך אתה מחפש את החברים,

לא אנקוב בשמותם הם רבים חייכנים שחקני כדור סל.

דבר אחד אזכור להם הם היו ונשארו לי דור הנשרים,

כנשרים קלו כאריות גברו שיוולדו מחדש אשא אותם על סל קל.