בסוף כל שבוע, בהתמדה בלי ייאוש

מופיעה בביתי בהדר הלבוש.

ללא הזמנה, כך אלי מגיעה,

מעניין...תמיד קצת לפני השקיעה.

מתבונן דרכך, מכיר קצת את שמך,

מתקרבת אלי,  ואני  מסתובב ועוצם את עיני.

"שיר לי שיר" את נוגנת אלי.

"בואי כלה, בואי כלה",

בלבי שומע צלילי מנגינה....

איך אשיר לך? את כולך כה כבודה,

ואני כאן עדיין בבגדי עבודה.

הביני אותי, אני חושש מבואך...

ואת בתגובה מקרינה מאורך.

כה עדינה וטובה,  

מציעה לי מעט מנוחה ושלוה.

שם יד על לבי כאות הבטחה,

בשבוע הבא...בשבוע הבא...

אצא לקראתך, מלכה נסוכה.