רוח של נקודת פתיחת ספטמבר

כבר לוטפת את פניי וזרועותיי,

נהנית מהרגע מתלטפת בפינוק

שוחה בים שלווה רוגע.

ואפילו אהבתך לא גרה לידי

ואני יודעת שאתה אוהב,

זכרון אהבתינו טהורה זכה

מציפני געגוע נעים ולא מכאיב יותר.

ואנני מדמינת שנפגש אי שם או על כוכב

ואנני מדמיינת את חיוכך הממזרי,מתוק,עצוב,שמח או שובב.

למדתי להיות מוקפת אהבה ולהיות לבד,

למדתי לבקר בתוך ליבך בלי נזק

ולהזמין אותך לטייל בזכרוני ולהניח נפשך ממני.

למדתי שאפשר גם לאהוב מרחוק ולהנות

למדתי  כך לאהוב וזה גם עושה לי טוב.

 

למדתי שלא למדתי כלום

למדתי שאולי לא?