יושב בשער ממין את הבאים לגן העדן,לא זוכר את הפנים שהתישנו,
כולם אומרים לו שלום מתוך נימוס או אולי זוכרים אותו מבית הספר.
הוא למד מילה אחת להתקדם מידי פעם חזרו בחזרה עם פנים מטה.
לא זה לא בגללי הוא אמר כל אחד נשפט פה לפי המעשים בחייו.

יושב בשער שומר על גן העדן שלא יכנסו אליו אנשים שעשו רע בחיים.
הוא מבין שהוא לא ממיין אותם הכל ממוחשב קשה לזהות את הפנים.
חלק כל כך זקנים מכורכמים חלק אבדו צורה ממחלות שדבקו בהם.
משהוא קורא לו בשמו עונה לו הקול להתקדם להתקדם אין משוא פנים.

יושב בשער מתי יחליפו אותו אולי יראה את אימו מלפני הרבה שנים,
כאן התפקידים לא מתחלפים אין ציונים התפקיד הוא לטוב ולרע שיש.
יושב בשער גן העדן ארוכה השיירה של בני האדם כולם רוצים להכנס.
שורה הולכת שורה חוזרת אין הסבר לאן המקום רחוק קשה אותו לפספס.