שבע שניות עד שהענן 

יחשוף את הירח 

החיוור השאנן 

שבע שניות עד שהלבנה 

תעיר את הפלח 

שמקיץ מהשינה 

שבע שניות לטיפה התמימה 

שתפרוט כך לפתע  

במיתרי האדמה 

שבע שניות לסערה הגדולה 

שבאה לה כמו רולטה

כמו חורבן או גאולה 

שבע שניות עד שהברק

יסדוק את גג הארץ

ירעיש כמו שער שנטרק

שבע שניות ללא אוויר לנשימה 

בהן ארפה ולא אתאמץ 

ליבי יחסיר בפעימה 

שבע שניות תקרת הארץ סדוקה 

פתאום הכל נחלש 

עוד עננה שצעקה   

שבע שניות עד השלמת התמונה

חסר רק ערך שנטלש

עם היוולדה של התבונה 

ואני, למה אני מחכה? 

הרוח דוחפת, מאיצה, אותי מכה 

אני, למה אני מחכה?

הרוח צועקת, סותרת, שוב מכה