השבת בי נווה

כה נעמו מימיך והזרם מפכה

שיירות מחשבות תמרים

בין גבעןת אופל דקלים שורטים 

נחבטים שוב נזכרים 

לילות כנען 

לאחר שנה במבצר עצמי 

פרצת חומה ומגדל

פילסו עיניך פעימות ליבי והאוויר עוד מתאווה 

שיירות מילים משחקות תופסת בין ארמון לב למחסניות תשוקה 

דוהרים סערה סוסי מרכבה בערבות כנען 

זאת רק נסיכה אחת 

בין בגדד לטהרן 

לובשת קטיפה ערוותה הלחה

נגלתה לשמיים זרועי כוכבים 

והלילה כוכב משאלה