הגשם לא פוסח על ליבת האלון במותו

 -כנוע, מרוקן מעוצמות, מרגעי תהילה שחלפו

שירים שאבדו ממילא- 

כי זמם בעליהם לא הותר.

ברכבות נוסעות

 :בתחנות בהן אתה מחסיר פעימה

מול ההרים.

מול היערות. 

עט ובלוק נשכחים.

מאיפה משוררים לוקחים מילים שאובדות-

בסופת הרוח הלא עוצרת.