Loneliness syndrome (כ"ד)22/12/2014 09:37 | אשריאלוכשנדמה שכבר נתרחק הצורך הזה בלחבק ולחלוק את אותו כר והנחמה הזו שבגוף מוכר החורף הזה שבא מבהיר לי כמה קר וכמה עקר, המאמץ שלי להתחמם באמצעים מלאכותיים. וכשחשבתי שכבר חלף הרצון הזה לעוד זוג עיניים כדי להביט יחדיו על טיפות הניתכות על זגוגית משמיים החורף הזה שמגיע מזכיר לי שגם אגל אחד פוחד ובודד לבד, ורוצה לשם וכל הנהרות זורמים אל הים. וכשהרגשתי שכבר נעלמה הכמיהה הזו לנפש תאומה שתהיה שם רק בשבילי בסופו האפור של כל יום להאיר את החושך בחום ללטף, להקשיב, לנחם או סתם כך ביחד לנשום החורף הזה כבר כאן ולמרות שנורא ניסיתי, הוא שוב תפס אותי לא מוכן. וגם כי כך, ולמרות הכל, ואולי בגלל מזוכיסטי אמנם, טיפשי בוודאי, אבל.. גם את החורף הזה, בדיוק כמו אשתקד כנראה שאעבור לבד. כי תבינו... יש לי מין מחלה כזו, עיוות רומן אינסופי ומתסכל עם הבדידות כי רק כך אני יכול לקוות ליחד טוב יותר... ליחד ההוא שבחלומות, הרטובים של כולנו. אני קורא לעיוות הזה... Loneliness syndrome והמרפא בשבילו היא, איך לא... האהבה שבא תבוא אמן!!! |