גם אם ראשך כבר היה בשמיים 

וליקקת עננים בקצוות

עדיין רגלייך נטועות אדמה

חייך רקועים בשכבות 

במה את נאחזת 

בדים דקיקים של הבל 

מעוטרים בנקודות תרפה 

הרוח כך נדמה עבשה

ריסייך דבקים לעצמם בעגמה 

-----------

הלכתי להשליך אותי מהצוקים אל הים 

סביונים נעים ברוח 

עשב רך נוטה

ברחובות שלי כולם יודעים מה זה להיות קרוע 

העולם שלי נראה כמו גלד פרום 

אני מתאבלת 

מנגבת חולות

וחוזרת 

עם צווחת השחף רקועה על ליבי