ליל ממשק פנטזיה

עם צללי קריסטל

בחוץ סערה

טיפה מתאקלמת, קלידי פסנתר

עם נוכחות רפויה,

לא מן ההכרח שאהיה כאן, גם לא

מתוך בחירה, נוח כאשר חשוך, ובכלל

מצבי ביניים של קיום... תהיות

שזה לא מקומן, כאשר מישהו שואל מה קורה,

לא קורה כלום, ועדיף כרגע כך, שאין

שישאל מה קורה, או למה אני כאן...

מחשבות מתפוגגות עם עשן

השולחן לידי, ולא קורה

מזה זמן, וטוב לי