צרות של עשירים.

לו הייתי רוטשילד... הלוואי!
אך השאלה, האם זה כדאי
להיות עסוק עד סוף ימיי
לספור כסף, שאף פעם לא די.

נייר ועט זה הדבר הראשון
כדי להתחיל לעשות חשבון,
אך בהון כזה צריך מחשבון
בסכומים כאלה אין זיכרון.

והרשימה ארוכה ומתארכת
ואפילו לשירותים אין זמן ללכת,
מסתבר שיש המון עדיפויות
וזה מוביל עשיר להרבה צרות.

דופקים לי בדלת ללא רחם
כל אחד רוצה שגם לו אתן,
קרובים, חברים ועמותות
ממש כבר לא נותנים לחיות.

כל מי ומי במשפחה ומכרים
כולם לבסוף יהיו בלתי-מרוצים,
"למה להוא ככה, ולי רק זה?"
ממש בלתי נסבל, יותר מקשה.

לבסוף כשהורכבה הרשימה
הסתבר שלי לא נותרה פרוטה,
הכל חולק תוך כוונה טובה
אבל לי, רק הרשימה נשארה.

אז לא כדאי רוטשילד להיות,
עדיף להמשיך בשקט לחיות,
אעבוד יותר שעות נוספות
ואסתפק במה שיש לי, בלי צרות.